בט"ז בכסלו תש"ח 29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ- ישראל. הייתה זו "סיבה טובה" שערביי ארץ-ישראל יפתחו במלחמה כדי לסכל החלטה זו. בפרוץ המלחמה נמנו כ- 4000 חברי ארגון ה"הגנה" בפתח-תקוה. חלקם שירתו בחי"מ - חיל משמר, כאן בפתח-תקוה ובנותיה. חלקם שירתו בחי"ש - חילות שדה במסגרת חטיבת "אלכסנדרוני". במספר זה נכללים גם בני נוער שהתאמנו במסגרת הגדנ"ע וכן נשים ששירתו אף הן ב"הגנה". במהלך המלחמה נערכו קרבות ומבצעים רבים, בהם נטלה חלק פעיל חטיבת "אלכסנדרוני" שעובתה וחולקה לארבעה גדודים, 34,33,32,31. בני פתח-תקוה שרתו בגדוד 32. כינויו היה "גדוד עין".
הערבים הגבירו התקפותיהם כנגד הישוב היהודי. הם פעלו בשלוש חזיתות: התקפות על שכונות יהודיות בערים המעורבות, התקפות על ישובים מבודדים, התקפות על התחבורה היהודית בדרכים. לאור כך הישובים הובאו במצור. היה צורך להעביר להם אספקה שוטפת. הישוב נאלץ לבצע זאת באמצעות שיירות ממוגנות שיצאו מהערים המרכזיות.
"שיירת בן-שמן"
גם מפתח-תקוה יצאה שיירה ב14.12.1949 , שהייתה עמוסה באספקה ואוכל לכפר הנוער בן-שמן. היא אובטחה על ידי חברי ה"הגנה" מפתח-תקוה. שיירה זו הותקפה ליד הכפר הערבי בית נבאללה על ידי ערביי הכפר ובמקביל מהמחנה הצבאי הבריטי ששכן מעבר לכביש מול הכפר. בשיירה זו נהרגו 14 ממלווי השיירה חברי ה"הגנה", רובם בני העיר פתח-תקוה.
מבצע "בן-נון א'"
נסיון ראשון לכיבוש משטרת לטרון, במגמה להשתלט על כביש תל- אביב ירושלים. נערך ב- 25.5.1948. כוחות "אלכסנדרוני" השתתפו במבצע. הם הסתערו באיחור מהשעה היעודה, עם אור ראשון. האויב הירדני גילה אותם, המטיר עליהם אש צפופה. הכוחות נאלצו לסגת תוך אבידות גדולות. ההתקפה הראשונה על לטרון נכשלה.
מבצע "דני"
לאחר חודשי הפלישה הראשונים משהותש כוחו של צה"ל הוא היה זקוק להפוגה בקרבות. הדבר נכון גם לגבי הערבים. משום כך הסכם על כינונה של הפוגה הושג בנקל. הפוגה זו נמשכה כחודש בין 11.6.1948 ל-9.7.1948. תוכנן כי בתום ההפוגה צה"ל יצא לסדרת מבצעים אשר מטרתם. הרחבת השטח בשליטה ישראלית. המבצע המרכזי היה מבצע "דני". מטרתו היתה, הרחבת המרחב של מישור החוף והשפלה מנחל הירקון ודרומה. וכן הרחבת ה"פרוזדור" לירושלים על ידי, בין השאר, כיבוש משטרת לטרון.
בשלב ראשון תוכנן לכבוש את הערים לוד ורמלה. עם תחילת המבצע יצאו הכוחות לכיבוש לוד ורמלה. הם כללו את חטיבה 8, גדוד 33 מ"אלכסנדרוני" וגדוד מ"קרייתי". כוח "אלכסנדרוני" יצא מפתח-תקוה לכיבוש מטרותיו, הכפרים אל מזרעה, קולה, רנתיה, בית-נבאללה ודיר-טאריף. הכוח ביצע את משימותיו.
שאר הכוחות בגזרה המערבית התקדמו אף הן בביצוע משימותיהם. במקביל פעלו כוחות "דני" בגזרות נוספות.
מבצע "בתק"
עם פתיחת מבצע "דני" החל גם מבצע "בתק" שהיווה חלק מ"דני". מטרתו היתה השתלטות על מקורות הירקון וכיבוש "מגדל-צדק" ובכך לשלוט על קו הרכס מזרחית לפתח-תקוה ובנותיה. המשימה הוטלה על גדוד 32 של "אלכסנדרוני" בפיקודו של צבי גרמן. מרבית חיילי הגדוד היו בני ובנות פתח-תקוה ובנותיה וכן בני כפר-סירקין.
הכוח יצא מכפר-סירקין. נע לאורך נחל שילה כדי להגיע ל"מגדל-צדק" מדרום, מהכיוון הבלתי צפוי. הוא איגף מדרום לכיוון מזרח. בהגיעו לנקודת ההערכות, החל להסתער כאשר כוח נוסף של גדוד 32 תוקף במקביל ממערב. כך בהסתערות מלקחיים זו נכבשו הכפר ומבצר "מגדל צדק", לא בלי פצועים. עם סיום ההשתלטות על הכפר והמבצר, הושאר במקום כוח חי"ם כדי לשמור עליהם. גם כן מאנשי פתח-תקוה. כוח זה הדף פלוגה עיראקית שתקפה וניסתה להחזיר לידיהם את הכפר והמבצר. בינתיים, אחת הפלוגות פנתה לעבר מעיינות הירקון והמשאבות הבריטיות כדי לכובשן. בהגיעם, מצאו את המקום ריק. העיראקים שישבו שם, בראותם את "מגדל צדק" הכפר והמבצר נכבשים על ידינו, נסוגו מזרחה. מפקדת הגדוד ויתרת הכוח המשיכו דרומה, כבשי את הרכס עד הגיעם לכפרים קולה וד'ר טריף, שנכבשו עוד קודם לכן על ידי גדוד 33 של "אלכסנדרוני" כחלק ממבצע "דני".
בכך תם מבצע "בתק" והוסר האיום על פתח-תקוה וסביבותיה.
מבצע "לוט"
בני פתח-תקוה השתתפו במסגרת "אלכסנדרוני" במבצע "לוט" ב 25-23 בנובמבר 1948 לשחרור מזרח הנגב, דרום ים- המלח ומפעלי סדום שהיו נצורים.
(מחקר וכתיבה: ד"ר חיים מייטליס)
