קצנשטיין מאיר (מקס)

קורות חיים

ב-1936 בגיל 21, עלה ארצה מגרמניה, באוניית המעפילים "פלשתינה", כשלוש שנים לפני מלחמת העולם השניה.

בשנים 1936 – 1940 היה חבר ב"קבוצת הַבָּחָרוּת". עבד בתע"ש, ברכבת המנדטורית, בבניית נמל תל-אביב, ועוד.

הוא ניסה לקבל עבור הוריו סרטיפיקט לעלייה ארצה, אך ללא הצלחה והם נשארו בגרמניה. אביו מת בגטו טרזין, אימו במחנה המוות אושוויץ.

ב-1941 עבר לרמת-גן ועבד במסגרות במפעל "יצהר" לשמן וסבון.

ב-1942 עבר לפתח-תקוה, שם נולדה שושנה, הבת הבכורה. עבד בתור מסגר ברכבת וגם השתתף בנסיעות לסוריה, לבנון, מצרים, אירן, עירק ועבר הירדן.

בין השנים 1936 - 1948 היה חבר ולוחם בארגון "ההגנה".

התגייס להגנה בתל-אביב (מספר אישי 875 כ') בין היתר עבד בתע"ש (באתרים סודיים) בייצור נשק וכדורי רובה.

ב-1942 עבר לפתח-תקוה, התנדב לשמור על מסילת הרכבת, בעיקר בעמדת הפִילְבוֹקְס (עמדת שמירה) במעיינות הירקון, ליד ראש-העין (אז מחנה של הצבא הבריטי). היה לוחם בגדוד 145 של חטיבת אלכסנדרוני (אנשי חיל משמר של ההגנה מפתח-תקוה).

עיטורים: אות ההגנה, עיטור לוחמי המדינה (על"ה) על חלקו במאבק לתקומת ישראל, אות מלחמת סיני.

בין השנים 1951 – 1980 עבד כמחסנאי טכני בבית החרושת לשמן וסבון "טית-בית" בפתח-תקוה, עד צאתו לגמלאות.

נפטר ב-1995 בגיל 80, השאיר אחריו את מגדה אשתו, 4 ילדים, 17 נכדים, כולם חיים בישראל.

קישור לספר שנכתב אודות מאיר קצנשטיין

קישור למידע אודות מאיר קצנשטיין באתר של ארגון יוצאי מרכז אירופה