מוזיאון הגנה
בית אברהם שפירא

אברהם שפירא נולד ב- ג' בתשרי תרל"א (28.9.1970), בפלך טאבריה באימפריה הרוסית. בן ליצחק צבי, נצר למשפחה תורנית מיוחסת שעסק במסחר ולביילה אימו, שעסקה בעזרה לזולת ועודדה את אומץ ליבו. בהיותו בן עשר (ב-1880) עלה לארץ ישראל עם משפחתו: הוריו, אחיו ואחיותיו ומשפחותיהם, לאחר שאביו שמע שמועות על תנועה חדשה שקמה בין היהודים ומטרתה לעלות לארץ ישראל ולעבוד את אדמתה, והחליט להגשים את חלומו ולהתפרנס מעבודת אדמה.

בתחילה התיישבו בירושלים ולאחר שאביו קיבל הצעה לרכוש אדמות ממייסדי המושבה פתח תקוה, הם עברו ליהודיה (יהוד) שם גרו תקופת מה מתיישבי פתח תקוה עד שחזרו לחיות במושבה. משפחת שפירא הקימה את ביתה ברח' חובבי ציון ולאחר מכן מול כיכר המייסדים, ברח' פינסקר 2 – 4, שם בנה אחיו מיכאל מתחם למשפחתו. מתחם מיכאל שפירא קיים שם עד היום ומיועד לשימור.

כבר בהיותו נער צעיר התגלה שפירא כגיבור. בגיל 14 נלחם כמעט לבדו בפורעים ערבים שהתנפלו על קבוצת מתיישבים מבני פתח תקוה, נורה על ידם וניצל ממוות ברגע האחרון, בזכות זקן ערבי שראה את גבורתו של הנער.

ב-1890, בהיותו בן עשרים מונה לראש השומרים במושבה במקומו של סנדר חדד שנהרג בדרך לבאר טוביה כשעגלתו התהפכה עליו. הוא כיהן בתפקידו זה במשך כ- 30 שנה, עד שנת 1920, אז הוקם ארגון ההגנה ושפירא מיזג בו את ארגון השמירה המקומי. כמו כן, כיהן בתפקידים ציבוריים בוועד המושבה.

בשנת 1890 נישא לרעייתו, ליבה-רחל, שהיתה קרובת משפחתו ושימשה כל השנים עזר כנגדו. היא טיפלה במשק החי ובמשק הבית, ילדה 9 ילדים ונשאה פעמים רבות בעול לבדה, כשאברהם היה יוצא למסעות ארוכים ללכוד שודדים או להגן על אישים חשובים במסעותיהם בארץ. בספר נשי חיל מאת ברוך אורן סופר שכששפירא היה נקרא לפעולה הוא היה רץ לקחת את הרובה וליבה-רחל היתה רצה לאכוף את סוסתו. באחרית ימיו היה אומר שפירא שהיא מילאה את ליבו רוח גבורה ובלעדיה לא היה יכול להשיג את אשר השיג!

אברהם שפירא וארגון השמירה הגנו על המושבה בפני עשרות התקפות של שבטים ערביים ובדוויים ששכנו באזור וסיכלו אותן וכן לכדו רוצחים ושודדים רבים. אברהם שפירא לא היה מוותר עד שהיה מגיע אל האשמים ומביאם לדין. בד בבד הוא דאג להשקיע ביחסי שכנות טובים ויחסי ידידות עם השכנים הערבים, שהעריכו אותו על אומץ ליבו וכינוהו שיח' איברהים מיכה.

ב- 1905 בנה את ביתו ברח' הרצל 20, לשם עבר עם משפחתו הגרעינית. בחצר בית זה נערכו הסולחות בראשותו בין שבטי הערבים היריבים וביקרו בו שועי הארץ כמו גם פשוטי העם, אותם אירחו הזוג שפירא. אברהם שפירא הוריש את ביתו לעיריית פתח תקוה בשנת 1957 והוא משמש בית תרבות ואתר הנצחה לאיש ולפועלו, לשמירה ולהגנה.

אברהם שפירא נפטר ביום ה' בטבת תשכ"ו (28.12.1965), בהיותו בן 95. בהלווייתו השתתפו רבבות תושבי העיר והמדינה, במעמד נשיא המדינה ואישים חשובים נוספים. על קברו ספד לו יגאל אלון, שהיה מפקד הפלמ"ח בעברו וידידו האישי של אברהם שפירא.

אברהם שפירא נקבר בפתח תקווה לצד רעייתו ולצד נכדו אמיר שפירא, אשר שירת בחיל האוויר כטייס ונפל בשנת 1955.