הטקס אורגן על ידי ארגון ההגנה בפתח תקוה, בראשות אלי אשרי, והמועצה האזורית "חבל מודיעין" בראשות שמעון סוסן.
במקום ההתכנסות הוצב אוטובוס "דמה", לזכר ההתקפה הרצחנית על האוטובוסים ליד מושב "נחלים".
בטקס השתתפו כ- 150 איש, בהם בני נוער, שקראו קטעי ספרות בנושא מלחמת העצמאות. בטקס נכחו ונשאו דברים ראש המועצה האזורית "חבל מודיעין", שמעון סוסן, ראש עיריית פ"ת, רמי גרינברג, עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לאתרי מורשת, ועו"ד אלי אשרי, יו"ר ארגון דור ההמשך של ה"הגנה" בפ"ת, שהשמיע דברים על אירועי ה-29 לנובמבר. בסיום הטקס נאמרו תפילות " אזכרה ו"קדיש" לזכר הנופלים והונחו זרים לרגלי האנדרטה. בהמשך הערב נערכה התכנסות ב"בית דני" במושב "נחלים", שם התקיימה הרצאתו של אביעד דמביץ, מנהל בית ספר שדה "שער הגיא", על סיפורם של המתגייסים לצה"ל במלחמת העצמאות מקרב שארית הפליטה, "האם קיבלו את מקומם הראוי בזיכרון הלאומי".
באירוע שקרה ב-30 לנובמבר 1947, לאחר ליל שמחה וריקודים של אזרחי המדינה בדרך, הותקפו שני אוטובוסים של "אגד" שנסעו בשעות הבוקר מנתניה ומחדרה לכיוון ירושלים, על ידי פורעים מכנופית אבו-קישק ברימונים ובאש תת-מקלעים, בסמוך לכניסה למושב "נחלים". כתוצאה כך נהרגו 7 נוסעים ו-9 נפצעו. בעל משאית שעבר במקום פינה חלק מהנפגעים לבית החולים "בילינסון" בעיר
בין ההרוגים- נחמה הכהן, חברת השירות הרפואי של ה"הגנה", שהייתה החלל הראשון של מלחמת העצמאות.
אירוע זה נחשב ליריית הפתיחה של מלחמת העצמאות.
דברים שאמר בטקס אלי אשרי - יו"ר ארגון ההגנה בפ"ת:
נכבדי,
ראש המועצה האזורית חבל מודיעין – מר שמעון סוסן
ראש עירית פ"ת - עו"ד רמי גרינברג
מנהל המועצה לשימור אתרים - מר עומרי שלמון
נציגי המחתרות של האצל והלחי,
חברי ההגנה, דור ההמשך, וקהל נכבד!
הרשו לי לומר ולציין, כי אתם נמצאים באחד האתרים המשמעותיים ביותר בחייו של העם היהודי, בכיכר בו מוצבת האנדרטה לזכר ההחלטה המכוננת של האו"ם מ-29 בנובמבר 1947 על הקמתה של מדינה יהודית לאחר 2000 שנות גלות.
המאה ה-20 בכללותה התבטאה במספר ניסים לעם היהודי שתחילתה בחזונו של הרצל על הקמת מדינה יהודית בא"י, המשכה בהצהרת בלפור מ-1917, ולאחריה החלטת האום מ-29 בנובמבר 47', על הקמתה בפועל של מדינה יהודית, וניצחוננו מעבר לכל הסיכויים במלחמת העצמאות כנגד צבאות של 7 מדינות ערב, שהיו מחומשים היטב.
כשהגדרתי את ההחלטה מ-29/11/47 בגדר נס, עלי להסביר מדוע היה פה נס? ובכן המצב ב-1947 היה, שעד מספר חודשים שלפני ההצבעה, שתי המעצמות המובילות, רוסיה של סטלין וארה"ב של טרומן לא היו בעדנו. והם משכו אחריהם את כל הארצות שהיו תלויות בהם לעמדה שלילית. לאחר מכן גישתם השתנתה מטעמים שונים, והם שיתפו פעולה על אף המלחמה הקרה שהיתה במלוא עוזה ביניהן, ועדין לא הובטחה הצבעה חיובית עבורנו באום. גם בתאריך ה-27/11/47 שנקבע להצבעה, לא היה ביטחון להשגת רב בעדינו. ואז באה דחייה של יומיים להצבעה שנקבעה ב-29/11 והגלגל התהפך לטובתנו, וזכינו לרוב של 2/3 בהצבעה באום על הקמתה של מדינה יהודית. האם זה לא נס?
וכגודל הנס – כך גודל השמחה שפשטה בעם היהודי שבפלסטינה.
הערבים שלא קיבלו את החלטת האום, הפעילו כבר למחרת כנופיות של פורעים לפגיעה בתחבורה שלנו, ותקפו כאן במקום זה, 2 אוטובוסים שיצאו מחדרה ונתניה לירושלים והרגו 7 יהודים ששמותיהם מצויינים כאן. פעולה זו הוכרה ע"י המדינה כתחילתה של
מלחמת העצמאות.
לאור חשיבות מכלול הארועים והנס של שנת 47', אני פונה למועצה המקומית של חבל מודיעין והעומד בראשה, וכן למנכל המועצה של שימור אתרים, לשתף פעולה ולפתח את המקום, לייקרו ולהביאו למצב בו תיירים ואזרחי המדינה יבואו בהמוניהם לכבדו.
התכניות רבות והדבר בידכם.
ולחברי מארגון ההגנה של סניף פ"ת שתמכו ביוזמתי להקמת האנדרטה הזו, וכיום ליוחנן לייב, מהמושב נחלים, ליו"ר ו. ארועים - אריק מרכוס, ולמנחה הטקס ד"ר חיים מייטליס - תודה רבה, והיו ברוכים!
תיעוד מן האירוע:
אריק מרקוס – ברכת חבר ועד ארגון חברי ההגנה בפ''ת בבית דני:
כתבה אודות נחמה זלטובסקי - הכהן, ראשונת חללי מערכות ישראל:
